זכרתם? הלילה עברנו לשעון חורף

הלילה, בין מוצאי שבת לתחילת השבוע החדש, ישראל עברה באופן רשמי לשעון חורף. בשעה 02:00 לפנות בוקר זזו המחוגים שעה אחת אחורה וכך הרווחנו עוד שעת שינה. שעון החורף יהיה בתוקף עד ה-23 במרץ 2018 בשעה 2:00, אז נשוב לשעון קיץ.

מספר שעות האור בישראל מגיע ל-10 שעות בשיא ימות החורף, וכמעט ליותר יותר מ-14 שעות בשיא תקופת הקיץ. עוד מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ ישראל עם השעה במצרים וביוון שנמצאות סמוך אלינו.

במשך 212 ימים קיבלנו יותר שעות אור במהלך שעון הקיץ. הרחבת ימי שעון הקיץ יצאה לפועל עוד בתקופתו של שר הפנים לשעבר גדעון סער בשנת 2013. במאי באותה שנה הודיע סער שהוועדה שמינה לבחינת שעון הקיץ המליצה על הארכת שעון הקיץ בשלושה שבועות נוספים, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר. סער המליץ לממש המלצה זו כבר בשנת 2013, וב-8 ביולי 2013 אישרה הכנסת את החוק. מנכ"ל משרד הפנים, דאז, שוקי אמרני אמר, כי המעבר לשעון קיץ תורם למשק הישראלי חיסכון בהיקף של כ-300 מיליון שקלים.

בשל היתרונות הגלומים בשעון הקיץ, רבים תומכים בהנהגתו למשך כל השנה. המתנגדים לשעון החורף טוענים כי הוא מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים עקב נהיגה ממושכת יותר בשעות החשיכה, מעוות את השעון המקומי לעומת השעונים באירופה וביתר העולם ומייקר את הוצאות המשק הישראלי במאות מיליוני שקלים.

מלבד ההיבטים הכלכליים, שעון הקיץ הפך בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים וחסרי דת לבין דתיים וחרדים בפרט. התנגדות חרדים לשעון קיץ ממושך, והתחשבות בעמדתם בחקיקה, נתפסת בחלק רחב מהציבור החילוני ככפייה דתית. עם השנים צצו מספר תיאוריות וגרסאות הנוגעות לסיבה בגללה דתיים וחרדים מתנגדים להרחבת שעון הקיץ, אך רובן עוסקות בקשיים שנוצרים להם במילוי מצוות ותפילות בימי חול ובחגים השונים.