יצחק רבין ז״ל
יצחק רבין ז״ל / צילום: SAAR YAACOV, לשכת העיתונות הממשלתית

דעה משכתבים לנו את ההיסטוריה מול העיניים

חברת הכנסת, תמר זנדברג בטור דעה אישי על העצרת לציון 22 שנים לרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין בו היא מספרת איך לדעתה העצרת הזאת הייתה אמורה להיראות

חברת הכנסת נאוה בוקר מהליכוד אומרת שההסתה נגד בני הזוג נתניהו היא "פי מאה" יותר חמורה מזו שהתקיימה כנגד רבין; יהודה גליק אומר שלפני רצח רבין בכלל לא היתה הסתה; ובשבוע שעבר יצאה אסתר ברוט, מתנחלת מעפרה שאמורה שנאמה בעצרת, לסיבוב ראיונות כדי לנסות למכור סיפור חדש לפיו "היתה הסתה משני הצדדים".

די. יש גבול. לא ניתן לאף אחד למכור את מורשת רבין תמורת אשליה רגעית ומזויפת של אחדות לאומית. הפקת לקחים? אנחנו בעד. אבל איזו אחדות שבירה ושקרית זו אם כדי להגיע אליה צריך לשכתב את ההסטוריה, לטשטש את הרצח ולהעלים את השלום?

רבין נרצח בשם המסר "כן לשלום, לא לאלימות". הוא נרצח כי עמד בראש מחנה פוליטי גדול שהוביל לשלום, רצה בשלום, ושילם מחיר יקר מנשוא עבור השלום. הוא נרצח בסיומה של עצרת פוליטית שאותה הוביל באומץ, מול הסתה של מחנה פוליטי ומנהיגים שנמצאים היום בשלטון, 22 שנה לאחר מכן. כדי להיענות לציווי שלו, אנחנו צריכים להרעיד את האדמה, לא לשתוק.

העצרת במוצ״ש צריכה היתה להיות קריאה פוליטית אדירה של מחנה השלום לעזוב את דרך הממשלה ולחזור לדרך רבין - דרך השלום.

אנחנו היינו שם עם חולצות מרצ, עם שלטי מחאה ועם אמירה ברורה: רבין נרצח למען השלום, ואנחנו ממשיכי דרכו.

הטור פורסם במקור בעמוד הפייסבוק של חברת הכנסת, תמר זנדברג רוצים לקבל את החדשות הכי חמות לפני כולם? הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של TLV.AM וקבלו את כל העדכונים ראשונים!

תגובות


עוד כותרות